במבט לאחור, החיים שלנו שונים מאוד ממה שתיארתי לי שיהיו.

"את שומעת אותי"? בוקע קולה של אודליה מהאיפון שעל שולחני. "אני מצטערת שאנחנו משוחחות ככה, אבל אין לי דקה לנשום". צחוקה הצרוד מתגלגל ברקע. "זה מהסיגריות" היא אומרת לי וצוחקת שוב.

הזמן היחיד שהצלחנו למצוא לשיחה היה כשאודליה חזרה הביתה אחרי יום עבודה עמוס. אודליה, בשנות החמישים לחייה, בעלת משרד לעורכי דין המתעסק בסחר בין לאומי, מרבה בנסיעות בארץ ובחו"ל.

"אין לך מושג כמה אני אוהבת את הנסיעות האלו. זה הזמן הפרטי שלי עם עצמי. במיוחד בלילה. כבר לא מדברת עבודה, מדברת חברות ומדברת רמי.

את יודעת, הרבה שנים הייתי גרושה וכבר לא האמנתי שאמצא מישהו.

אמונה זה חלק מהספור. הגעתי למצב בו אמרתי לעצמי, כנראה שזהו זה. ככה זה.

שוטטתי באתרי אינטרנט, ניסו להכיר לי וזה לא הלך.

במשך הזמן קבלתי הרבה טיפים של :"עשה ואל תעשה "בחיפוש אחר בני זוג.

חלק מאנשי מקצוע, חלק מחברים. כולם אמרו : 'אל תתלהבי יותר מידי מהר, קחי את זה איזי, לאט לאט. תני הזדמנות גם כשעל פניו נראה שלא מתאים' .אבל אני אדם תכליתי מאוד אם לא נראה לי בדייט הראשון, לא יכולה לעשות דייט שני. וכמו שאת רואה", היא מגחכת, "יתרון או חיסרון, אני בן אדם מתוכנן מאוד, מנצלת כל רגע ורגע עד תום.

מסתבר שגם המציאות לא הקשיבה לטיפים האלו.

אצלי ואצל רמי הכל הלך הפוך. חברים של חברים הכירו ביננו והייתה כימיה מידית. בדייט הראשון כבר רציתי להיות בדייט השני. מהר מאוד בילינו המון זמן ביחד וכל זה – בניגוד מוחלט לעצות שקבלתי.

אני יכולה להגיד לך שמבחינתי קרה לי נס משמיים. לא האמנתי שאי פעם תהיה לי אהבה כזאת ושאמצא לי בן זוג שמתאים לי כל כך".

אודליה ורמי נשואים מזה 9 שנים. לשניהם אלו נישואים שניים ולשניהם ילדים מנישואין ראשונים. כשנישאו, חלקם היו עדיין קטינים.

"זוגיות שנייה זו זוגיות מורכבת מאוד, הרבה יותר מזוגיות ראשונה.

אבל את בטח יודעת את זה כמטפלת", היא אומרת לי. " חייבים לבוא לזוגיות הזאת עם הרבה תובנות מהקשר הקודם שנכשל.

אם אתה לא יודע ליישם זה לא יכול לעבוד. כשאתה צעיר יש לך הזדמנות לבנות את עצמך לתוך המסגרת הזוגית, כמבוגר צריך להתגמש הרבה יותר. אתה חייב למצוא את דרך האמצע, זה לא קל. צריך הרבה סבלנות לתהליכים. אם בזוגיות הראשונה מתקשים להתגמש, בזוגיות השנייה זה שיעור קשה עוד יותר.

עם רמי למדתי להגיד: "בוא נדבר על זה זה חשוב לי".

אנשים בגילנו יודעים מה הם רוצים. צריך לשבת ולדבר הרבה, להבהיר את המסגרת. כל דבר שמפריע שמים על השולחן. יש לנו הרבה ויכוחים על שטויות, אבל מדברים. למדתי שאם אני עושה המון דברים שזה לא אני רק כדי לרצות את בן הזוג שלי, אז בסוף זה שובר את הקשר. בנישואין הראשונים שלי לא התווכחנו, לא היו לנו כמעט קונפליקטים (גלויים), ופתאום התגרשנו.

במבט לאחור, החיים שלנו שונים מאוד ממה שתיארתי לי שיהיו.

אני בן אדם של 'ביחד'. הכל עושים יחד - כך דמיינתי זוגיות טובה. רמי מאוד אוהב ספורט למשל, משהו שלא מעניין אותי בכלל. בתחילת הקשר התאמתי את עצמי אליו, רציתי "ביחד". אחר כך למדתי להרפות.

למדתי שאפשר לנהל מערכת יחסים שיש בה לחוד וביחד. יש הרבה יחד סביב הנסיעות שלי. רמי גם הוא עצמאי, והאט את קצב העבודה שלו, מה שמאפשר לו להצטרף אלי לנסיעות רבות. הנסיעות הללו הן חלק נפלא בקשר. מתנה של ממש.

"הנה את רואה", ואני יכולה לשמוע אותה נושפת את עשן הסיגריות מריאותיה. "אני מעשנת, הוא לא סובל את זה, אבל יש ביננו הבנה ואפילו הומור על זה. אני שומרת על גבולות העשן והריח, והוא על גבולות המילים".

גבולות - זה חלק מאוד חשוב בספור של הזוגיות שלנו.

אני הבנתי את זה מהר מאוד ושמתי את זה על השולחן ובמשך הזמן למדנו לבנות את הגבולות שלנו.

אשתו לשעבר התרגלה במשך כל שנות גירושיהם להתקשר אליו על כל דבר ועניין. צריך להחליף מנורה, מכונת הכביסה התקלקלה, אני לא מוצאת את הדרך... מלהיות בעלה הוא נהיה 'המתחזק שלה'. מבחינתו זה היה בסדר, ואילו אני הבנתי שחייבים לשנות את זה כי זה שיבש לנו את החיים.

אמרתי- צריך כללים: היא האקסית! אתה לא נכנס אליה הביתה סתם כך. אתה לא נותן לה הוראות נסיעה, אתה לא עונה לטלפון בכל שעה משעות היום. .....אתה לא זמין לה עשרים וארבע שעות ביממה.

למרות שרמי לא ראה בכך בעיה, הוא שינה את התנהלותו מהר מאוד. לא אכפת היה לו.

"הגבולות האמתיים היו סביב היחסים עם הילדים שלו. 'תמיד חשבתי שאבא לבד, וזהו!' , אמר הבן הבכור שלו. הבת המתבגרת שלו הייתה מאוהבת בו קשות והיה לה קשה לוותר על המקום הזה. בארוחות תמיד התיישבה לידו, כאלו הייתה בת זוגו , הדרך בה דברה אתו הייתה פתיינית קצת. רמי היה בפאניקה סביב החוקים שלי.

הלכנו לייעוץ והייעוץ עשה לנו הרבה סדר. היו שיחות רבות על סדרי עדיפויות; על כספים, על מהות של קשר, על חשיבות של גבולות, על התנהלות בבית. לקח זמן, אך התהליכים כולם עבדו. שוחחנו הרבה עם הילדים, במיוחד עם הילדים שלו על הציפיות שלנו מהם, על הציפיות שלהם מאתנו, על כל דבר שנראה לנו חשוב. ההתנהלות המסודרת כבשה את כולם. היום היחסים מצוינים ויש הערכה גדולה. אבל זו הייתה חתיכת עבודה!

יש לא מעט אתגרים בכל זוגיות, ובזוגיות שנייה על אחת כמה וכמה.

עם השנים והגיל האתגרים משתנים. חלק המאתגרים שאנחנו מתמודדים אתם הם כלכליים. יש פער גדול בהכנסות. כשהתחתנו, מצבי הכלכלי היה טוב לאין שעור ממצבו של רמי והדבר הקרין ומקרין גם על היכולת להעניק לילדים.

הכל היה על השולחן. הסברנו לילדים שלו שזה המצב והם הבינו וקבלו את זה. זה כואב לכולנו. אבל למדנו לחיות עם הפערים האלו ".

קולה של אודליה נבלע בצפצופי ההחניה של הרכב.

"תשמעי", היא אומרת לי, "מזמן לא חשבתי על הדרך הארוכה שעשיתי. יש לנו כל כך הרבה מן המשותף. אנחנו חושבים אותו דבר, מתנהגים אותו דבר. אנחנו מאוד אוהבים ומעריכים אחד את השני. זו מתנה נפלאה - בכל גיל.

הדבר החשוב ביותר שאני מבינה היום זה שזוגיות זו עבודה.

שכשיש קושי ולא יודעים מה לעשות, במקום לתת לכעסים ולתסכול להתפתח, כדאי להתייעץ. להתייעץ עם חברים, עם איש מקצוע, מישהו שייתן נקודת מבט נוספת.

אמרתי לך כבר שרמי הוא הנס שלי?